לחגיגת יום הולדת עגול שלי (נחשו איזה 😉) נסענו בהרכב משפחתי־גרעיני מלא לשבוע בטוסקנה. התארחנו בווילה סן מיקלה שמה שייחד אותה, מעבר לרמה הגבוהה ולנוף הטוסקני האופייני, היו בעלי הבית – סטפניה ורוג'ר – שיצאו מגדרם כדי שנרגיש הכי בבית, הכי נוח, הכי תיירים, הכי מתפנקים, הכי הכי, בכל דקה ודקה.

סטפניה משכימה קום בכל בוקר ומכינה ארוחת בוקר מושקעת לאורחים, אופה עוגות, לחמים טריים ושאר מיני מעדנים. כיוון שכך, לימדתי אותה להכין חלה וקיבלתי בתמורה מתכון לעוגיות הלימון החלומיות שלה.

כל יום שוחחנו ארוכות עם בעלי הבית, לפעמים על בירת הדובים שהבאנו איתנו מהבית, וגילינו שיש להם הרבה מאוד אורחים מישראל. שמחנו לשמוע שאלו האורחים המועדפים עליהם. מפתיע לטובה.

מכיוון שהם נכנסו לנו ללב, הצעתי להם שאתרגם עבורם את המדריך שהם שולחים מראש במייל לאורחים שלהם. המדריך מתאר את השירותים שהם מציעים, סוקר את אזור טוסקנה מבחינה גיאוגרפית, היסטורית וקולינרית, ואף מציע מסלולי טיול מתוכננים לפי מספר הימים שאתם מתכננים לשהות באזור.

כשחזרנו הביתה התחלתי בעבודת התרגום. החלק המאתגר ביותר היה התעתיק העברי לשמות הכפרים הטוסקניים. הווטסאפ שלי התמלא בהקלטות של סטפניה, מבטאת את השמות באיטלקית אסלית מתנגנת, עונג לאוזניים. שלחתי לה את המדריך המתורגם ומאז הוא נשלח לכל האורחים הישראלים.

בפרויקט הזה הרגשתי שאני בחופשה – חייתי מחדש את השהייה בווילה, ביקרתי באתרים המפורסמים והנחבאים, ומעל הכול הרגשתי שאני "מעבירה את זה הלאה", הן לישראלים שיבקרו שם בעתיד, והן לסטפניה ורוג'ר שהכי מגיעה להם תודה ענקית על האירוח יוצא הדופן.